Article,

עירוב לשונות ורב-לשוניות בארץ ישראל בעת העתיקה: ממצאים ספרותיים ואפיגרפיים / LANGUAGE MIX AND MULTILINGUALISM IN ANCIENT PALESTINE: LITERARY AND INSCRIPTIONAL EVIDENCE

, and .
Jewish Studies / מדעי היהדות, (2012)

Abstract

החברה היהודית הקדומה התאפיינה ברב-לשוניות, ושלוש השפות המרכזיות אשר שימשו אותה במגוון תחומים ופעולות היו עברית, ארמית ויוונית. עדויות רבות מן הספרות ומכתובות בעת ההיא מלמדות על המיומנות של בחירת השפה הנכונה בהתאם למטרה ולפעולה ועל היכולת להחליפה בשפה אחרת כיאות. המשמעויות של בחירות לשוניות מעין אלו הן מעשיות וגם סמליות, וכן מציאותיות ואידאולוגיות, והייתה להן חשיבות רבה בעיצוב הזהות היהודית ובשימורה בעבור מי שחיו בקרבה רבה לתרבויות זרות ונחשפו לשפות שלהן, בארץ ישראל וגם בגולה. לאור רקע רחב זה, המאמר סוקר תחילה את נושא הרב-לשוניות ובכלל זה את ההשקפות על העברית וזיקתה לשפות אחרות, כפי שהיא באה בספרות הרבנית המוקדמת. לאחר מכן באה סקירה על השימוש ברב-לשוניות ובמיוחד על בחירת השפה, בעיקר על רקע היחסים בין העברית לארמית בארץ ישראל בתקופה הרומאית, מתוך השוואה בין התמונה העולה מן הספרות הרבנית מחד גיסא לזו העולה מן התעודות ומן הכתובות מאידך גיסא. שני סוגי המ-קורות מגלים דפוס של פרשנות לשונית, תרגום פנימי וחילופים בין השפות. התמונה העולה ראויה לציון במידת העקיבות שלה הן מן ההיבט של אופני התקשורת הן מבחינת יכולתה להשתנות.

Tags

Users

  • @zhamarusa

Comments and Reviews